גמרא
פירוש
מָה לִי הֵן וּמָה לִי דְּמֵיהֶן אָמְרִינַן מָה לִי דְּמֵיהֶן וּמָה לִי הֵן נָמֵי אָמְרִינַן אוּפוֹסְקִין עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מלוה ולווה ט׳:א׳
רמב״ם הלכות מלוה ולווה י׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ו
טור יורה דעה קע״ה:א׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ה:א׳
רמב״ם הלכות מלוה ולווה י׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ו
טור יורה דעה קע״ה:א׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ה:א׳
ג רמב״ם הלכות מלוה ולווה ט׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ו
טור יורה דעה קע״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ה:ה׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ו
טור יורה דעה קע״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ה:ה׳
ז רמב״ם הלכות מלוה ולווה ח׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ו
טור יורה דעה קע״ג:א׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ג:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ו
טור יורה דעה קע״ג:א׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ג:א׳
ח רמב״ם הלכות מלוה ולווה ט׳:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ו
טור יורה דעה קע״ג:ז׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ג:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ו
טור יורה דעה קע״ג:ז׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ג:ז׳
כשם שביארנו במוציא מעות על הפירות כשיצא השער שמותר ואפילו הוקרו ושלא סוף דבר שמקבל הם עצמן אלא אף דמיהם וכשער של עכשו והוא שאמרו מה לי הם מה לי דמיהם כך אומרין על דרך זה מה לי דמיהם מה לי הם ודבר זה פרשוהו מקצת גאונים שאמר לחברו הלוני שלשים דינרין ואני אתן לך בגרן חטים בשלשים דינרין לשער של עכשו ואמר לו מעות אין לי פירות יש לי הרי לך חטים בשלשים דינרין ומכרן ולגרן תתן לי חטים בשלשים דינרין נתן לו שלשים סאין בשלשים דינרין סאה בדינר והוא שער של עכשו הגיע לגרן הוזלו ועמדו שני סאין בדינר ונתחייב לו ששים סאין שהרי חטים בשלשים דינרין התנה שמא תאמר הואיל וחטים הוא נוטל נראה כרבית ששלשים הלוה וששים הוא נוטל ולא יפרע אלא בדמים בא ללמד מה לי דמיהם מה לי הם וגדולי המפרשים פירשו מה לי דמיהם מה לי הם כלומר אע״פ שלא נתן לו מעות תחלה אלא חטים כשער השוק פוסק על היין כשער השוק כאלו נתן לו מעות אע״פ שאין לו והוא שהקשה בכלן אם יש לו מותר אלמא כל פירות בפירות צריך שיהו לו חלופיהן ותירץ שבאותה שאמרו יש לו מותר הלואה היתה לכתחלה וכמו שאמרו היה נושה וכו׳ אבל זו בענין מכר הוא והקשה על סתם משנתנו היאך פוסקין על שער שבשוק ושלא יתן יותר והלא אם לקח בשוק על ידי ספסר היה קונה והיה צריך לפרעו ותירץ שכמה בני אדם קונין שלא על ידי סרסור וכל שיש לו מעות מוצא לקנות בלא סרסור וכמו שאומרים במשל הדיוט זוזי דאיניש אינון עבדין ספסירותיה ולמדת מ״מ שהלוקח פורע שכר הסרסור או שמא בין הלוקח והמוכר: יש מי שמפרש דבר זה על מה שביארנו סאה בסאה שאם יש לו סאה שמותר ללות עליה אע״פ שלא יצא השער ובא ולמד שאם אין לו סאה אם יש לו מקום מעות לסאה לוה עליהם כאלו היתה לו סאה ויש חולקין בזה שהרי בפרק ראשון אמרו וכי מותר ללות סאה בסאה במקום שיש לו קרקע ומ״מ אין זו ראיה שלא נאמר כן אלא בקרקע והוא הדין למטלטלין הא מעות אפשר שדינן כפירות אלו שאין מחזרין אחריהם הואיל ובידו לקנות בהם אלא שהדברים נראין שאין זה כלום: יש מי שמפרשה על מה שביארנו שאם יצא השער פוסקין על הפירות אע״פ שאין לו ואם לא יצא אין פוסקין אא״כ יש לו הא יש לו פוסקין אע״פ שאינו מושך ובא ולמד שאם אין לו פירות הואיל ויש לו דמי פירות פוסקין אע״פ שלא יצא השער ומה שאמר ופוסקין על שער שבשוק אע״פ שאין לו לשטת פרושים אלו ענין אחר הוא וזה שהקשה מואין לו אסור פי׳ אין לו פירות אע״פ שיש לו מעות ועיקר הדברים כפירוש ראשון: זה שביארנו בפסיקה על הפירות שכל שיוצא השער פוסק אע״פ שאין לו כבר כתבנו שהטעם על זה הוא מפני שמאחר שיש מעות ביד הפוסק הרי היה יכול לקנות בכל מקום שירצה והרי המלוה אומר ללוה שקילא טיבותיך ושדי אחיזרי הא חיטי בחיני והא חיטי בשילי ושמא תאמר אם כן למה אמרו סאה בסאה והרי יכול לומר ללוה הרי אפשר לי להעמיד חטי באוצרי והוא שאמר דרך צחות אטו חטי קדחי באכלבאי כלומר וכי חטים שלי מתקלקלים באוצרי תדע שאינו דומה שסאה בסאה דרך הלואה היא ופסיקת מעות על הפירות אינן אלא דרך מכר ויש מקשים באיסור סאה בסאה והרי קרוב לזה ולזה הוא שהרי אפשר שיהא שוויו בפחות כמו שאפשר ביתר וכל שהוא קרוב לזה ולזה מותר אף בהלואה כגון עסק אינו דומה שהעסק יש בו ריוח ונותן לו החצי מאותו ריוח כמו שיתבאר ואינו נראה כרבית אבל סאה בסאה אין שום ריוח למקבל וכשנותן לו סאה תחת סאה ונתיקרה נותן לו רבית ממונו ואסור: כבר ביארנו שאין פוסקין על הפירות עד שיצא השער הא יצא השער פוסקין אע״פ שאין לו ואם יש לו פוסקין אע״פ שלא יצא השער מעתה פסק מעות על שער הלקוטות המוכרים סאה וסאתים אחר שקצרוה בשדות אחרים והוא שער שאינו ברור ואין פוסקין עליו אלא למי שיש לו אם רצה אחד מהם לחזור אע״פ שיש כאן מסירת מעות חוזר ואפי׳ מי שפרע אין כאן ומ״מ אם לאחר שקנה נראה עמו בגרנו וראה את התבואה ולא ערער בקנייתו כבר סמכה בזה דעתו של מוכר ויש כאן מי שפרע וכן אפילו לא נראה עמו בגרן אלא שמצאו בשוק והזכירו קנייתו ואמר לו שהוא מחזיק בה קנה ויש כאן מי שפרע הא כל שאין אחת משתי אלו לא קנה כלל שלא סמכה דעת המוכר הואיל ולא יצא השער וחושב עליו שכבר מצא יפה הימנה באותו השער וקנאה: כלל גדול שברבית כל אגר נטר לי אסור פי׳ כל שכר וריוח הבא בשביל המתנת מעות או הקדמתן כגון שאין המקח עכשו ביד המוכר ומוזיל מקחו בהקדמת המעות או שלוקח ואין בידו מעות ומייקר מקחו בשביל המתנת המעות אסור ואם היה המקח בידו אע״פ שבהקדמת המעות מוכרו בפחות יש לומר אוזולי הוא דקא מוזיל גביה הא כל שאין בידו אסור מעתה לא אמרו שפוסקין על הפירות משיצא השער אע״פ שאין לו אלא שנותן לו כפי השער אבל אם הוזיל לו בהקדמת המעות הרי יש כאן אגר נטר לי ומכל מקום אם היו בידו הרי מזכהו פירות אלו מעכשו ואין כאן המתנה ואם הוזיל מקחו יוזיל ואנו אין לנו מעתה פסק לו מעות על חלות של שעוה וערך שלהם בעיר ארבעה חלות לדינר ואמר פסוק לי מעות עליהם ואני אתן לך חמשה לדינר אם ישנן בידו אע״פ שאינן בעיר או שהם ביד בנו ואינו כאן וצריך להמתין עד שיבא או שנסגר שער ביתו ואבד המפתח וצריך להמתין עד שימצא מותר ואם אין חלות שעוה בידו של זה אסור ואפילו היה לו חנוני בעיר שמקיפו מה שהוא רוצה ואפשר לו ליטלם ממנו הואיל ומכל מקום לא נטלם עדין אסור וזהו ענין מה שאמרו כאן דאית ליה אשראי במתא ויש מפרשים בו שאף הוא פסק על אותם הדברים לאחרים של אותה העיר ולמד שאע״פ שאחרים חייבים לו אין זה קרוי יש לו ונראין הדברים: גדולי המפרשים כתבו שאפילו פסק כשער שבשוק שמוכר אע״פ שאין לו או שהלוהו סאה בסאה ויש לו אם הזכיר כלל שכר המתנה אסור:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush